חוק הגנת הפרטיות מגדיר שורה של מעשים כפגיעה בפרטיות, גם כשלא נאמרה על אדם מילה רעה אחת. צילום אדם ברשות היחיד, מעקב אחריו, האזנה לשיחותיו, פרסום תצלום שלו בנסיבות שעלולות להשפילו או שימוש בתמונתו לצורכי רווח, כולם עשויים להקים עילה. במקרים מתאימים ניתן לדרוש הסרה, לבקש צו מניעה ולתבוע פיצוי, ובחלק מהמצבים מדובר גם בעבירה פלילית.
מה החוק מגדיר כפגיעה בפרטיות
הפגיעות שמנויות בחוק מקיפות מגוון מצבים מהחיים היומיומיים, ובהם:
- בילוש או התחקות אחרי אדם שעלולים להטרידו
- האזנה לשיחה בניגוד לדין
- צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד
- פרסום תצלום של אדם בנסיבות שעלולות להשפיל אותו או לבזותו
- שימוש בשמו, בכינויו או בתמונתו של אדם לשם רווח
- העתקה או שימוש בתוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום
- מסירת מידע על ענייניו הפרטיים של אדם בניגוד לחובת סודיות
מדובר בעילה נפרדת מעוולת לשון הרע. אפשר לפגוע בפרטיותו של אדם גם כשהמידע שפורסם נכון לחלוטין, ולכן הטענה שהתוכן אמיתי אינה מהווה מענה מספק בהליך מסוג זה.
תמונות וסרטונים שמופצים בקבוצות וברשתות
רוב הפניות למשרד בנושא הזה מתחילות באותו אופן: תמונה או סרטון שצולמו בהקשר אחד והופצו בהקשר אחר. צילום שנשלח לחבר והגיע לקבוצת ווטסאפ שכונתית בקרית מוצקין, סרטון מאירוע משפחתי שהועלה לרשת, או תיעוד ממצלמת אבטחה שהופץ מעבר לייעודו.
שאלת ההסכמה היא לב העניין. הסכמה לצילום אינה בהכרח הסכמה לפרסום, והסכמה לפרסום בפלטפורמה אחת אינה הסכמה להפצה בכל מקום. בנוסף, מי ששיתף או העביר הלאה תוכן פוגעני עשוי להימצא חשוף בעצמו, ולא רק מי שיצר אותו במקור.
הפצה של תכנים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם היא מקרה חמור במיוחד, שהמחוקק התייחס אליו במפורש והוא נושא גם היבט פלילי. במצבים כאלה יש לפעול מהר, לתעד ולפנות לייעוץ מיידי.
מעקב, האזנה ומצלמות
מצלמות אבטחה הפכו לחלק מהנוף בבתים ובעסקים בקריות ובחיפה, ולצדן מתעוררות שאלות משפטיות. מצלמה שמכוונת לחצר השכן, למרפסת או לפתח דירה עשויה להיחשב פגיעה בפרטיות גם כשהותקנה בתום לב לצורכי אבטחה. גם במקום עבודה יש גבולות: מעקב אחר עובדים, צפייה בתיבות דואר אלקטרוני או התקנת אמצעי איתור ברכב מחייבים עמידה בכללים ובשקיפות.
בסכסוכים משפחתיים נפוצים ניסיונות לאסוף ראיות באמצעות תוכנות מעקב בטלפון, איתור מיקום או האזנה. פעולות כאלה עלולות להוות עבירה, ולעיתים גם לפגוע בעמדת מי שביצע אותן בהליך המשפטי עצמו. לפני כל צעד בכיוון הזה נכון לברר מה מותר.
מאגרי מידע וחובות של עסקים
עסק שאוסף פרטי לקוחות מנהל למעשה מאגר מידע, וחלות עליו חובות בדין, בהן חובות רישום במקרים המתאימים, אבטחת המידע, שימוש במידע למטרה שלשמה נאסף ומתן מענה לפניות של אנשים לעיין במידע שנשמר עליהם. הרשות להגנת הפרטיות מוסמכת לפקח ולנקוט צעדים כלפי מי שאינו עומד בכך.
לצד זאת, דיוור פרסומי כפוף לכללים נפרדים בחוק התקשורת, ובהם חובת הסכמה ואפשרות הסרה פשוטה. לעסקים קטנים ובינוניים באזור מומלץ לבצע בדיקה תקופתית של אופן איסוף המידע, שמירתו והעברתו לספקים חיצוניים.
מה עושים כשנפגעתם
סדר הפעולות משפיע על התוצאה:
- לתעד לפני שהתוכן נמחק: צילומי מסך עם תאריך, שעה, כתובת הפרסום ושמות המשתפים
- לשלוח דרישת הסרה מנומקת למפרסם, בכתב
- לפנות לפלטפורמה בערוץ הדיווח שלה במקביל
- לשקול בקשה לצו מניעה כשהפרסום נמשך או מתרחב
- לבחון הגשת תביעה אזרחית, ובמקרים מתאימים גם תלונה במשטרה
החוק מאפשר במקרים מסוימים לפסוק פיצוי גם בלי שהתובע יוכיח נזק ממוני, בהתאם לתנאים ולשיקול דעת בית המשפט. גובה הפיצוי בפועל נקבע לפי נסיבות התיק, היקף התפוצה ומידת הפגיעה.
שאלות נפוצות
שכן כיוון מצלמה לכיוון החצר שלי, מה אפשר לעשות?
ראשית כדאי לתעד את מיקום המצלמה ואת זווית הצילום, ולפנות לשכן בכתב בבקשה להסיט אותה. אם הפנייה לא נענית, בהתאם לנסיבות ניתן לפעול מול נציגות הבית המשותף ולשקול פנייה לבית המשפט בבקשה לצו. השאלה המרכזית היא האם הצילום קולט שטח פרטי מעבר לנדרש לאבטחת רכוש המתקין.
העלו תמונה שלי לרשת בלי לשאול, זה מספיק לתביעה?
לא כל פרסום מקים עילה. הבדיקה מתמקדת בשאלה היכן צולמה התמונה, אם הייתה הסכמה לפרסום, ואם ההקשר שבו הועלתה עלול להשפיל או לבזות. בהתאם לנסיבות התיק ניתן לדרוש הסרה ולתבוע פיצוי. חשוב לשמור תיעוד של הפרסום ושל היקף התפוצה עוד לפני שהוא מוסר.
מותר להקליט שיחה שאני משתתף בה?
ככלל, הקלטה של שיחה שאתם צד לה אינה נחשבת האזנת סתר. לעומת זאת, הקלטה של שיחה בין אחרים בלי שאתם צד לה אסורה בדרך כלל ועשויה להוות עבירה. גם כשההקלטה מותרת, הפצה שלה או פרסומה עלולים להקים עילה נפרדת של פגיעה בפרטיות, ולכן כדאי להתייעץ לפני שימוש.
מי אחראי, מי שכתב או גם מי ששיתף?
אחריות אינה מוגבלת בהכרח ליוצר התוכן. מי שהפיץ, שיתף או העביר הלאה תוכן פוגעני עשוי להיחשב אף הוא כמי שביצע פרסום, בהתאם לנסיבות ולמידת מעורבותו. לכן מומלץ להימנע מהעברת תכנים שמקורם אינו ברור, במיוחד בקבוצות גדולות שבהן התפוצה מהירה.
אפשר לדרוש מאתר או מרשת חברתית להסיר תוכן?
אפשר לפנות בערוצי הדיווח של הפלטפורמה, ובמקרים המתאימים גם בדרישה משפטית מסודרת. פלטפורמות מגיבות בהתאם לכלליהן, ולעיתים נדרש הליך משפטי כדי לקדם הסרה או כדי לאתר את זהות המפרסם. מכיוון שתוכן נוטה להתפשט, כדאי לפעול בשני הערוצים במקביל ומוקדם ככל האפשר.
לסיכום
פגיעה בפרטיות אינה מסתכמת בפרסום שקרי. צילום, מעקב, האזנה, הפצת תמונות ושימוש לא ראוי במידע אישי הם עילות עצמאיות, עם דרכי פעולה ברורות: תיעוד מיידי, דרישת הסרה, ובמקרים המתאימים בקשה לצו ותביעה. משרד גבי שמואלי, בעל מחלקת ליטיגציה פעילה, מלווה נפגעים ועסקים מקרית מוצקין, מהקריות ומחיפה בתיקים מסוג זה.
פורסם עליכם תוכן פוגעני או הופרה פרטיותכם? משרד עורכי דין גבי שמואלי, שדרות משה גושן 63/3, קרית מוצקין. לייעוץ דחוף: 04-8734233 או 052-2367012.
